ר"ש משאנץ על משנה כלים ח׳:י״א

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה כלים ח׳:י׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים ט׳:א׳ »

11 הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. הָיְתָה גוֹרַפְתּוֹ וְהִכַּתָּהּ הַקּוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם, אוֹ שֶׁנִּכְוָת וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ, נִטְמָא:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה כלים ח׳:י״א

11 האשה. שנגעה בטמא וחלב האשה משקה והוי כמשקה הנוגע בה כדתנן בפ"ב דטבול יום מ"א דמשקין היוצאים מהם כמשקה הנוגע בהן ואלו ואלו תחלה ומתני' דהכא מייתי לה בפרק אמרו לו כריתות דף יג. והתם מפרש לה:

12 ויצא ממנה דם. היינו דם מגפתה דחשיב משקה:

13 ונתנה אצבעה לתוך פיה. כדרך הנכוים באצבעם שנותנים בפיהם ונטמא הרוק והדם וטמאו את התנור:

« ר"ש משאנץ על משנה כלים ח׳:י׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים ט׳:א׳ »